רנה מגריט - צייר בדחן
הפוסט השלישי שלי השבוע בענייני הומור ואמנות, הולך קצת לאחור לאחד הגדולים הלא הוא רנה מגריט - René Magritte, צייר סוריאליסט, יליד בלגיה 1898-1967. מכיוון שמדובר בסוריאליזם שנוטה להוציא דברים מהקשרם, ומניח חפצים בגדלים ובמרקמים לא רגילים במקום הלא מתאים, ציוריו נתפסו כמטרידים ולעתים אף אפלים. אני מוצאת בציוריו אירוניה, ציניות והומור, וכמובן גוונים פילוסופים מתוחכמים המשתמשים, בביטויים ובשפה הכתובה כחלק מהיצירה. מגריט משתמש כמו בבדיחה טובה באלמנט ההפתעה, הוא משתמש בטכניקות קומיות כמו הגזמה, למשל, מכניס תפוח ענקי לחדר. ציוריו בלתי צפויים וגורמים לנו לחשוב מחוץ לקופסה. הוא צייר בטכניקות ריאליסטיות שגורמות לנו להתבלבל אף יותר. הצירופים הלא שגרתיים בין הדברים, נתפסים בעינינו כחידות או תעלומות בלתי מפוענחות. חלק מציוריו עושים שימוש בהיסטוריה של האמנות אותה הוא מבקר, או אפילו צוחק עליה, כמו בשני ציורי ארונות המתים שהבאתי לכאן, לצדם העליתי את התמונות המקוריות אליהם התייחס.
אם אתם רוצים להרחיב ולקרוא עוד מוזמנים להציץ במאמר שכתב צ'רלי סקלטון שמסביר כעיתונאי וכותב קומדיה בעצמו, את יסודות ההומור המופיעים בציוריו של מגריט. "למה מגריט היה כמו סטנד-אפיסט" - Why Magritte was like a standup comedian
The Wonders of Nature, 1953
PORTRAIT OF STEPHY LANGUI, 1961
Red Model, 1935
Lovers, 1928, 54×73.4 cm
TheTreachery of Images (This is not a pipe) 1929, 59×65 cm
Vacation Of Hegel, 1958, 61×50 cm
Philosopher’s Lamp
Philosophy in the bedroom, 1947
Perspective: Le Balcon, 1950
Souvenir de voyage, gouache on paper, 35.9 x 27 cm., Executed circa 1961
