הפרחים הקטנים של פול הארפליט נלחמים בהומופוביה

היום אני רוצה לכתוב לכם פוסט קצת שונה שעוסק במושג שאין לו בהכרח קשר ישיר לאמנות, ודרכו להציג לכם אמן עכשווי, שעובד קצת אחרת.

גינון גרילה - גינון הגרילה מוגדר כהתערבות במרחב הציבורי באמצעות צמחים. קנה המידה של ההתערבות משתנה, מגינה רחבת ממדים ועד לצמח בודד. הגינון נעשה ללא היתר, בניגוד לחוק. גינות גרילה אינן גינות ציבוריות או קהילתיות ולעיתים קרובות אלו הן גינות שלא ניתן לשהות בהן אלא לראותן בלבד. גינון הגרילה משלב פעולת מחאה אקטיביסטית וביטוי עצמי באמצעות גינון. הוא עוסק בשתילה לא חוקית של צמחי מאכל, פירות וירקות, והגינות הופכות למקומות שיש בהם אוכל לבני אדם ולחיות בר. יש לגינון הגרילה אופי מתקן, יש לו ערך ברור של תהליך המרפא את הארץ באמצעות התחדשות טבעית.

ואיך זה מתקשר לאמנות? כמו גינון הגרילה, קיימת גם אמנות גרילה, אותה אתם מכירים וודאי מהגרפיטי, אך יש לה גם פנים אחרות (אולי ארחיב על כך בפוסט אחר בעתיד). גם הגינון וגם אמנות הגרילה פועלות באופן המפר את הגבול בין המרחב הציבורי לפרטי ומתערבות ברכוש שאינו בבעלותן.

האמן שאני רוצה להכיר לכם הוא פול הארפליט (Paul Harfleet) ובעיקר אני רוצה להכיר לכם את יצירתו המתמשכת: - The Pansy Project פרויקט אמנון ותמר. במסגרת הפרויקט השתמש הארפליט בפרחי אמנון ותמר לסימון מקומות בהם הותקפו ונפגעו מילולית או פיזית, הומוסקסואלים ולסביות, בתחילה בבריטניה, ובהמשך ברחבי העולם. הארפליט מתעד את האתרים בהם התערב באמצעות שתילת הפרחים. התצלומים של תוצאות ההתערבות מופיעים באתר האינטרנט שלו. בתחתית כל צילום מופיע תיאור מיקומו הפיזי בעולם ותיאור התקיפה או הפגיעה המילולית שנעשתה במקום. שמה של העבודה הוא לרוב ציטוט הפגיעה. הארפליט שותל את הפרחים בקרקע הקרובה ביותר למקרה בו התרחש האירוע ובדרך כלל ללא אישור אזרחי. לאחר השתילה מתועד הפרח במיקומו. הכותרות חושפות מציאות תכופה של חוויה הומופובית בקרב קהילת הלהט"ב, שלעתים קרובות אינה מדווחת לרשויות. פעולה פשוטה זו פועלת כמחווה של התנגדות שקטה.

הארפליט החל בנטיעת אמנון ותמר כדי לסמן את חווית ההומופוביה האישית שלו ברחובות מנצ'סטר בריטניה, וכעת הוא שותל את הפרחים עבור אחרים, הן על בסיס אישי והן כחלק מפסטיבלים ואירועים שונים. הוא חקר את התחושות שלו במעבר היומיומי במקומות בהם חווה חוויה הומופובית, ורצה לעשות שינוי בתחושה האישית שלו. ממקום שסומן עבורו כמקום שלילי הוא הפך אותו למקום חיובי של צמיחה. הארפליט: "הרגשתי ששתילת צמח חי קטן ולא מסומן באתר, תתכתב עם אופי ההתעללות: צמח ממשיך לגדול כמו שאני עושה דרך הניסיון שלי. הצבת צמח חי הרגישה כמו פעולה חיובית, זו הייתה תגובה על ההתעללות; 'תרופה' פוטנציאלית".

לדבריו של הארפליט: הבחירה באמנון ותמר נבעה משימוש השגור בשפה האנגלית של שם הצמח: Pansy. המילה מתייחסת לגבר נשי או הומו. מקור שמו של הפרח מקורו בפועל הצרפתי; לחשוב (penser), כשרואים את ראשו המשתחווה של הפרח, הוא מהדהד חזותית אדם במחשבה עמוקה. לדבריו, פעולת השתילה חיזקה את התכונות הללו, שכן כריעה ברחוב וחפירה בגדר החיה המוזנחת לעיתים קרובות הרגישה עבורו כמעשה מהורהר ומלא עצב.

הארפליט נוגע בנושא כואב ומורכב של הומופוביה וחוסר ביטחון אישי במרחב הציבורי, ובהקשר זה גם בנושאים פוליטיים, חברתיים. הוא בחר לעבוד בצורה ממש מיניאטורית, הפרחים הקטנטנים שלו נראים זעירים, נוכח עוצמתה של העיר סביבם.

הארפליט נודד ומעביר מסר אוניברסלי, שפת האמנות שלו נטולת מילים, ויש בה מעשה מחאה אקטיבי, פוליטי, חברתי.

Paul Harfleet, “Indistinct Abuse, Stone Throwing.” Gurney Street, Manchester, UK, 2005.

Paul Harfleet, “Beaten.” Jayhawk Motel, 1004 N 3rd St, Lawrence, Kansas, USA, 2018.

Paul Harfleet, “Fucking Faggot!” Queen Street, Blackpool, UK, 2014.

Paul Harfleet, “Don’t ask that guy – he wants to hang them all.” President Donald Trump comments on Vice President Mike Pence's views on gay rights. White House, Washington D.C., USA, 2018.

Paul Harfleet, “Nice Shoes, Faggot!” For Alain Brosseau. Alexandra Bridge, Ottawa, Canada, 2019.

Wen-Chi Su, "Paul Harfleet documenting pansies in Brussels", Belgium in 2014.

כל התמונות בפוסט באדיבותו של פול הארפליט.

מוזמנים לעקוב אחריו כאן

אני ממשיכה להביא לכם אמנות טובה מהארץ ומהעולם, כזאת שאני אוהבת, כזאת שמעוררת בי מחשבה וסקרנות.

אם אתם אמנים או אמניות או מכירים מישהו כזה מוזמנים ליצור קשר.

כל הפוסטים מופיעים גם בפייסבוק שלי מוזמנים לקרוא ולהנות.